הבדלים בין המחירים במסחר, בדרך-כלל מופיעים בזמנים שאין בהם מסחר. פער מחיר מופיע כאשר יש הבדל בין שער הסגירה לשער הפתיחה. פער מחיר עולה הינו הבדל בין מחיר סגירה למחיר פתיחה כך שמחיר הפתיחה גבוה יותר ממחיר הסגירה. הדבר מעיד על חוזקם של הקונים, רצונם לקנות בכל מחיר שוק. פער מחיר יורד הינו הבדל בין מחיר הסגירה למחיר הפתיחה כך שמחיר הפתיחה נמוך ממחיר הסגירה, והוא מעיד על חוזקם של המוכרים, רצונם למכור בכל מחיר שוק.

המסחר במט"ח הינו רציף, 24 שעות ביממה - מיום ראשון בחצות ועד יום שישי בחצות, ולכן פערי מחיר בין סגירת המסחר לפתיחתו הינם נדירים. זאת בשונה משוק המניות, בו בכל יום יש סגירה למספר שעות ופתיחת מסחר אחרי-כן, ולעיתים תכופות יש פערי מחיר ביניהן.

פערי מחיר נוטים להיסגר באופן שבו המחירים בשוק חוזרים לרמות שבהן השוק היה טרם פתיחת פער המחיר.

במסחר במט"ח, בשל הרציפות הקיימת בו והמונעת היווצרות פערי מחיר תכופים, ניתן למצוא מצבים של התנהגות שוק מאפיינת הדומה בתוצאתה לפערי מחיר.

בזמני פרסום נתונים פיננסיים משמעותיים, או בזמן התרחשויות פוליטיות או כלכליות המשפיעות על שערי החליפין, ניתן לראות תנועות חדות למעלה או למטה, מעין קו אנכי ישר. תנועות אלו, המאופיינות בתגובת שוק חזקה למתרחש, נוטות להתנהג כפערי מחיר. על אף שעל גרף המחירים לא יופיע פער קלאסי בו יש הבדל בין השערים, אלא קו רציף כמעט ישר, הרי שבדרך-כלל לאחר התבהרות הדברים שערי המסחר חוזרים לשערים בהם נסחרו טרם האירוע או הפרסום.

"פערי מחיר" אלו מופיעים תדירות במסחר במט"ח, וכאמור - נוטים להיסגר זמן קצר לאחר מכן.

נפח המסחר מתאר את רמת הפעילות בשוק. הנפח מודד את כמות הנכס שהחליפה ידיים (במספר או בסכום כספי). נפח המסחר במט"ח מוערך בכ-3 טריליון דולר ביום. נתון מרשים זה אינו נתון שניתן לאמוד אותו בדיוק. הסיבה לכך טמונה בכך שאין גוף אחד שמרכז את המסחר במט"ח. לחדרי המסחר השונים אין חובת דיווח לשום גורם, ולכן לא ניתן להשתמש בנתון נפח המסחר כמסייע לניתוח השוק.

בניתוח מניות, לדוגמא, תופס אינדיקטור נפח המסחר תפקיד חשוב באמידת כוחות הקונים או המוכרים. עוצמתם נמדדת גם על-ידי כמות העסקאות המתבצעות.