מונח בו משתמשים לתיאור התנודתיות של מכשיר פיננסי מסוים. התנודתיות מחושבת, בין היתר, בהתאם לסטיית התקן הסטטיסטית של שינויי מחיר המכשיר הפיננסי על-פני זמן.
באופן כללי, תנודתיות מתייחסת לרמת השינוי האפשרי הצפויה למחיר מסוים (בדרך-כלל לטווח הקצר).
בהתאם, רמת התנודתיות משקפת את רמת הסיכון הכרוכה במכשיר פיננסי מסוים.
תנודתיות מתוארת, בדרך כלל, לפי השיעור השנתי שלה (במספרים מוחלטים, למשל 5$, או באחוזים ביחס לממוצע לאורך התקופה, למשל 5%).
השימוש הנרחב ביותר בתנודתיות בשוק המסחר הפיננסי הוא באופציות, וב-סוואפ (swap). תנודתיות מהווה מרכיב עיקרי בחישוב מחיר אופציה. למעשה, מחיר האופציה נקבע בעיקר לפי שני מרכיבים: מחיר המכשיר שבבסיס האופציה (למשל, המניה עצמה) ותנודתיות.
למשקיע הסולידי, תנודתיות היא בעיקרון אלמנט שלילי, המייצג חוסר ודאות וסיכון. למשקיע הממונף הפועל בטווח הקצר (למשל – מסחר-יומי במט"ח) התנודתיות דווקא עשויה להביא לתוצאות חיוביות. בכל מקרה, עבור המשקיע הממונף, תנודתיות נמוכה היא מילה נרדפת ל-"שוק משעמם"...
|
|
בהשקעה במכשיר עם תנודתיות נמוכה (למשל: חשבון חיסכון בנקאי) המשקיע צופה לתשואה נמוכה אך מובטחת. הוא לא יקבל 50% שנתי על תוכנית החיסכון שלו, אך גם לא יפסיד 50%. בהשקעה במכשיר עם תנודתיות גבוהה (למשל: מסחר-יומי של צמדי מטבעות מסוימים, או זהב) המשקיע יכול לקבל תשואה של 120%, אך יכול גם יכול להפסיד את כל ההשקה שלו (100%).
תנודתיות אינה מתייחסת לכיוון (עלייה או ירידה), אלא לרמת השינויים וחילופי הכיוון.
תנודתיות אינה קבועה על פני זמן. מכשיר פיננסי מסוים (למשל, מסחר-יומי במט"ח של יורו-דולר) יכול שתהיה לו תנודתיות גבוהה בתקופה מסוימת, ונמוכה בתקופות אחרות. תנודתיות של מכשירים פיננסיים עולה בדרך-כלל בתקופות בהן המחירים במשק עולים או יורדים בצורה חדה.
כשמדובר בתחזית, ככל שתקופת התחזית תהיה לטווח זמן ארוך יותר, כך גם התנודתיות הצפויה תהיה גבוהה יותר.
|
נוסחת התנודתיות אינה פשוטה, והיא נשענת, בין היתר, על עקומת גאוס "מתוקנת" למצב של "זנב עבה".
עם זאת, ניתן לחשב תנודתיות באופן פשטני ("כלל אצבע").
נניח שאתה בוחן תנודתיות למכשיר פיננסי מסוים שמחירו 1,000. בדקת ומצאת שהתנודה הממוצעת שלו היא 10 ביום (בהתעלם מהכיוון). זה אומר שיעור תנודה של 1%. מכאן, בתחשיב שנתי (שהרי תנודתיות מתוארת לפי ערך לשנה), יש להשתמש ב-"כלל ה-16". כלומר, להכפיל ב-16, ונקבל 16%.
הסיבה לכלל זה היא ש-16 הוא השורש הריבועי של 256, ובשנה ישנם בקירוב 256 ימי מסחר. הדבר נסמך על הגישה הסטטיסטית לפיה סטיית תקן של N תצפיות שונות תהיה שווה למכפלה של שורש N בסטיית תקן של תצפית יחידה.
אינדקס VIX של שיקגו: מדד ה-VIX של בורסת שיקגו מחושב על-פי ממוצעים משוקללים של תנודתיות של אופציות (implied volatility) הכלולות ב-S&P500.
אינדקס VIN של נאסדק: מדד ה-VIN של נאסדק מחושב על-פי ממוצעים משוקללים של תנודתיות של פיוצ'רים (NASDAQ 100).