אופציה במט"ח מקנה למחזיק בה זכות, ללא התחייבות, לקנות או למכור סכום קבוע במטבע מסוים, תמורת מטבע אחר. אורך חיי האופציה ושער החליפין על-פיו יחליפו המטבעות ידיים (במקרה שיוחלט על מימוש האופציה) קבועים ומוגדרים מראש.
מקנה לרוכש האופציה זכות לקנות את נכס הבסיס במחיר המימוש עד למועד הפקיעה.
מקנה לרוכש האופציה זכות למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש עד למועד הפקיעה.
- רוכש האופציה (option buyer)
רוכש האופציה הוא בעל הזכות להחליט אם לממש את האופציה או לא.
- מוכר (כותב) האופציה (option writer / seller)
מוכר האופציה הוא המתחייב לקבל ולמסור מטבעות, על פי התנאים המפורטים באופציה שמכר. מוכר האופציה הינו בעל ההתחייבות מול רוכש האופציה.
פרמיה הינה התשלום שמשלם רוכש האופציה למוכר האופציה עבור הזכות לקנות או למכור מטבעות על פי התנאים שמפורטים באופציה. זהו, למעשה "מחיר העלות של האופציה".
הפרמיה דומה לתשלום ביטוח: הינה חד פעמית ומשולמת מראש. גם במקרה שרוכש האופציה יבחר שלא לממש את הזכות המוקנית לו, התשלום עבור האופציה כבר נעשה (מראש) ולא יוחזר. הפרמיה משקפת את מחיר האופציה ואת ערכה הכלכלי.
- מחיר המימוש (Strike Price)
מחיר המימוש הוא שער החליפין של המטבעות הנקוב באופציה.
בשער המימוש מתחייב מוכר האופציה לבצע את עסקת החליפין בין המטבעות וזאת לפי דרישת רוכש האופציה אם יחליט לממש את זכותו (וללא קשר לשער השורר בשוק בעת המימוש).
בתאריך זה חדלה האופציה להתקיים. עד לתאריך זה יש לרוכש האופציה זכות לממש את האופציה, משעבר התאריך פוקעות זכויותיו של רוכש האופציה.
: ניתנת למימוש רק בתאריך אחד (תאריך הפקיעה) כפי שנקבע באופציה.
: ניתן לממש את זכות הרוכש בכל יום עסקים במט"ח, מיום הקניה ועד תאריך הפקיעה.
שני הצדדים לחוזה האופציה הם רוכש האופציה ומוכר האופציה.
הרוכש קונה התחייבות ממוכר האופציה, לפיה מתחייב מוכר האופציה לקנות ממנו או למכור לו, על-פי התנאים המפורטים באופציה, סכום מסוים קבוע מראש במטבע חוץ, תמורת מטבע אחר, לפי רצונו של רוכש האופציה.
רוכש האופציה משלם למוכר האופציה סכום כסף חד פעמי (פרמיה) עבור הזכות לביצוע הרכישה או המכירה.
המיוחד בחוזה האופציה הוא שלרוכש האופציה יש את הזכות לקנות או למכור מטבע, תמורת מטבע אחר, אולם הוא אינו חייב לעשות זאת.
הזכות של הרוכש קיימת עד לתאריך פקיעת האופציה. אם לא יממש את זכותו עד תאריך זה יפקעו זכויותיו.
אופציה במט"ח מאפשרת למחזיק בה לנהל סיכונים הנובעים מתנודת שערי החליפין.
האפשרות לרכוש אופציה המקנה את הזכות לרכוש או למכור מטבע מסוים, תמורת מטבע אחר, בכמות, מחיר וזמן קבועים מראש, מסירה את חוסר הודאות הקשור בשינויים ובתנודת שערי החליפין, במשך תקופת חיי האופציה.
שני שימושים עיקריים לאופציות במט"ח: הראשון עבור מגדרי סיכונים, לשם הגנה מחשיפה לסיכוני מטבע; השני עבור משקיעים שמעוניינים בהשקעה לצרכי רווח.
נניח קיומה של חברה ישראלית החשופה לשער החליפיןGBP/USD . החברה מייצאת לארה"ב (ומקבלת דולר ארה"ב כתמורה), ומייבאת חומר גלם חיוני לתוצרתה מבריטניה (ומשלמת סטרלינג כתמורה).
החברה חוששת מהתחזקות הסטרלינג ביחס לדולר.
בתאריך 10-10-2007 חתמה החברה על חוזה לרכישת חומר הגלם מבריטניה בסכום של מיליון סטרלינג.
בתאריך 24-12-2007 (75 יום לאחר חתימת החוזה) אמורה החברה לשלם לספק בבריטניה את התמורה עבור חומר הגלם.
ב-10-10-2007 (יום חתימת החוזה), היה שער החליפין לרכישה מיידית של סטרלינג תמורת דולר ארה"ב 2.0200.
חשש החברה מהתחזקות הסטרלינג ביחס לדולר מנוטרל באמצעות קיבוע סכום החוב שתשלם בעוד 75 יום.
את שער המימוש יכולה החברה לקבוע בהתאם לצרכיה, וזאת בשונה מביצוע עסקת פורוורד לצורך נטרול הסיכון, בה השער נתון (ומבוסס על שער הספוט השורר בשוק והפרש הריביות לתקופה הרצויה).
מה יכולה החברה לעשות על-מנת לנטרל את הסיכון?
כדי להגן על עצמה יכולה החברה לרכוש אופציה ל-75 יום לרכישת 1 מיליון סטרלינג, במחיר מימוש של 2.0250.
עבור האופציה החברה שילמה פרמיה בסך של 1% מסכום האופציה. עלות הפרמיה, לפיכך:
₤1,000,000 X 1% X 2.0250 = $20,250
בסיכומו של דבר, החברה הסירה את מרכיב אי-הוודאות שלה: בכל מקרה היא לא תשלם יותר מסכום של 2,045,250$ על היבוא מבריטניה. היא עשויה לשלם פחות מזה (ואפילו להרוויח את גובה הפרמיה או יותר), אבל זה המכסימום שתצטרך לשלם. תמורת הסרת אי-הוודאות, בדיוק כמו בביטוח, משלמת החברה את הפרמיה (עלות האופציה).
ביום התשלום בפועל על היבוא מבריטניה (24-12-2007) ייתכנו מספר מצבים:
[א] הסטרלינג התחזק ביחס לדולר. להלן שני מקרים אפשריים:
[א1] נניח שביום התשלום שער החליפין של הסטרלינג היה 2.0500.
כדי לרכוש בשוק מיליון סטרלינג על החברה לשלם 2,050,000$.
תשלום זה גבוה ב-25,000$ מהסכום שהחברה הייתה מוכנה לשלם (2,025,000$).
על-כן, תממש החברה את זכותה לרכוש מיליון סטרלינג במחיר המימוש הנקוב באופציה, 2.0250 דולר לסטרלינג.
הפרמיה ששולמה על האופציה הינה 20,250$ ומכאן שהעלות הכוללת של רכישת הסטרלינג היא:
$2,025,000 + $20,250 = $2,045,250
משמעות הדבר: מכיוון שקנייה רגילה בשוק (בשער 2.0500 שהיה במועד מימוש החוזה) הייתה מתבצעת בסכום של 2,050,000$ אזי החברה הרוויחה סך של 4,750$ ($2,050,000 - $2,045,250 =).
[א2] נניח שביום התשלום שער חליפין של הסטרלינג היה 2.0400
במצב רגיל (ללא הגנה בעזרת אופציה), על החברה לשלם 2,040,000 $, כדי לרכוש בשוק מיליון סטרלינג.
תשלום זה גבוה ב-15,000$ מהסכום המכסימלי שהחברה הייתה מוכנה לשלם ($2,025,000).
הודות לרכישת האופציה, יש לחברה את הזכות לרכוש מיליון סטרלינג במחיר המימוש הנקוב באופציה, 2.0250 דולר לסטרלינג.הפרמיה על האופציה היא כאמור 20,250$ ומכאן שהעלות הכוללת של רכישת הסטרלינג היא:
$2,025,000 + $20,250 = $2,045,250
מכיוון שהחברה הייתה מוכנה לשלם $2,025,000 הרי שנוצר לה הפסד של 20,250$.
[ב] הסטרלינג נחלש ביחס לדולר
נניח שביום התשלום (24-12-2007), נחלש הסטרלינג ביחס לדולר ושער החליפין בשוק היה 2.0100.
במקרה כזה לא תממש החברה את האופציה שרכשה, שכן היא יכולה לרכוש סטרלינג במחיר זול יותר בשוק.
החברה תרכוש מיליון סטרלינג בשוק בשער של 2.0100 סטרלינג לדולר, בעלות של 2,010,000$. תמורת האופציה, על-אף שלא מומשה, שילמה החברה מראש 20,250$, לכן העלות הכוללת של הרכישה הינה 2,030,250$.
מימוש אופציה יבוצע כאשר רכישה בשוק תהיה גרועה יותר מהתנאים הנקובים באופציה.
דוגמא לאופציית שקל דולר CALL
נניח קיומה של חברה ישראלית החשופה לתנודת שער החליפין USD/ILS.
החברה חוששת מהיחלשות השקל ביחס לדולר, כלומר מהתחזקות הדולר.
ב-10-01-2008 משתתפת החברה הישראלית במכרז לרכישת שבבים ממפעל בארה"ב. החברה מנהלת את כספה בשקלים, עתה עליה להציע מחיר למוצר בדולרים.
ב-24-03-2008, לאחר 75 יום, יבוצע התשלום על-ידי הזוכה במכרז.
החברה החליטה לגשת למכרז בהיקף של 1,000,000 דולר והחליטה לבסס את הצעת המחיר שלה על שער חליפין הזהה לשער הפורוורד בשוק, 3.8800 ₪ לדולר.
מדוע בחרה החברה מלכתחילה באופציה ולא בעסקת פורוורד?
במקרה שהחברה לא תזכה במכרז, היא לא תהיה חייבת לממש את האופציה, ולמעשה תספוג רק את עלות הפרמיה ששולמה. כמו-כן, ברגע שהחברה תדע שלא זכתה במכרז, היא תוכל למכור את האופציה ולקבל עליה חלק (או יותר...) מסכום הפרמיה ששילמה, בהתאם למחירה העכשווי בשוק.
במקרה שהחברה הייתה בוחרת בעסקת פורוורד ולא זוכה במכרז, היא הייתה חושפת את עצמה להפסד בלתי מוגבל, תלוי בשער החליפין השורר בשוק.
באם החברה תזכה במכרז יהיה עליה לשלם 1,000,000 $ ביום התשלום, ולכן היא רכשה אופציה לקניית הדולרים שתשלם בשער חליפין נקוב מראש 3.8800 ₪ לדולר.
נניח שעלות הפרמיה לחברה הינה 2%.
[א] הדולר התחזק ביחס לשקל; [ב] הדולר נחלש ביחס לשקל.
[א] הדולר התחזק ביחס לשקל
נניח שביום התשלום שער החליפין בשוק החופשי הגיע ל-3.9000 ₪ לדולר. אם תרכוש החברה את הדולרים בשוק היא תשלם 003,900,0 ₪. לכן, היא תממש את זכותה על-פי האופציה לרכוש במחיר מימוש של 3.8800 ₪ לדולר, ותשלם 3,880,000 ₪.
לסכום זה יש להוסיף את הפרמיה ששולמה בסך של 77,600 ש"ח ( 2% מהסכום), ובסך הכול שילמה החברה 3,951,600 ₪.
כמו בדוגמה הקודמת, אפשרות זו ניתן לחלק לשתיים: מקרה [א1] בו העלייה גבוהה מעל לעלות הפרמיה (ואז החברה לא רק שמכסה את עלות הפרמיה, אלא אפילו מרוויחה), ומקרה [א2] בו אומנם הייתה עלייה אך לא בשיעור שיכסה את הפרמיה כולה.
[ב] הדולר נחלש ביחס לשקל
נניח כי ביום התשלום, השקל התחזק ביחס לדולר, ושער החליפין בין שני המטבעות הגיע ל-3.8500 ₪ לדולר. במקרה זה תבחר החברה לרכוש את הדולרים בשוק ותשלם עבורם 3,850,000 ₪. בנוסף, שילמה החברה פרמיה על האופציה בסך של 71,600 ₪. לכן, העלות הכוללת תהיה 3,921,600 ₪.
בבסיס ההחלטה להשקיע מניח המשקיע כי תהיה תנודה בשערי החליפין אשר תניב לו רווח.
נניח ששער החליפין USD/ILS בשוק הינו 3.8800 ₪ לדולר. אם המשקיע צופה שינוי חד בשערי החליפין כלפי מעלה, נניח לרמה של 3.9200 ₪ לדולר, הוא יכול לרכוש אופציה (CALL-USD; PUT-ILS) במחיר מימוש לבחירתו, לתקופת זמן מוגדרת מראש.
אם אכן שער החליפין יעלה צפוי למשקיע רווח נאה.
בהמשך נציג אופציות שונות המשמשות ככלי בידי המשקיעים, דוגמאות אופציות צילינדר, אקזוטיות ועוד.
כיצד נקבע תשלום הפרמיה המשולמת על אופציה במט"ח?
הפרמיה מייצגת את השווי הכלכלי של האופציה והיא מושפעת משני גורמים עיקריים: הערך הפנימי וערך הזמן.
- הערך הפנימי Intrinsic Value
הערך הפנימי הוא השווי הכלכלי של האופציה במימוש מיידי. הערך הפנימי שווה להפרש בין שער המימוש של האופציה ושער הפורוורד.
הערך הפנימי יכול להיות מספר חיובי או אפס. אין ערך פנימי שלילי.
לדוגמא: נניח מחיר מימוש לאופציית שקל דולר 3.8800 ₪ לדולר.
סכום האופציה 1,000,000$. נניח ששערהפורוורד בשוק הוא 3.9800 ₪ לדולר.
אפשר לרכוש את הדולרים לפי מחיר המימוש 3.8800, ולמכור אותם בשוק במחיר 3.9800, הרווח (הערך הכלכלי) יהיה: 3,980,000 – 3,880,000 = 100,000.
ערך הזמן מתאר את ערכה של תקופת הזמן שנותרה עד לפקיעת האופציה (פרק הזמן מעניק למחזיק האופציה סיכוי טוב יותר להגיע לידי מימוש טרם שתפקע האופציה).
ערך הזמן הוא המרכיב במחיר האופציה שמתווסף לערכה הפנימי, ושניהם יחד מתבטאים במחיר האופציה.
ככל שמתקרב תאריך הפקיעה קטן מרכיב הזמן במחיר האופציה. ביום הפקיעה שווי ערך הזמן הוא אפס, ולכן שוויה של האופציה במועד זה הוא בעצם הערך הפנימי בלבד.
אופציה אשר מחיר המימוש שלה זהה, או קרוב, לשער הפורוורד השורר בשוק. לדוגמא, אופציית רכש (Call) 3.8500, כאשר שער הפורוורד בשוק הינו 3.8450.
אופציה, אשר מחיר המימוש שלה טוב יותר ללקוח משער הפורוורד השורר בשוק. אופציה בתוך הכסף היא אופציה אשר הערך הפנימי שלה גדול מאפס, כלומר - אם נממש אותה היום נקבל כסף.
לדוגמא, אופציית רכש, Call 3.9000, כאשר שער הפורוורד בשוק הינו 3.9230.
במקרה שהערך הפנימי חיובי וגבוה מאוד, משתמשים בהגדרה "עמוק בתוך הכסף".
אופציה, אשר מחיר המימוש שלה פחות טוב ללקוח משער הפורוורד השורר בשוק.
לדוגמא, אופציית רכש, Call 3.9000, כאשר שער הפורוורד בשוק הינו 3.8500.
המודל המקובל לחישוב ערך אופציה הינו מודל בלק ושולס (Black & Scholes), על שמם של שני פרופסורים אמריקאיים שפיתחו את המודל בשנות ה-70 וקיבלו עליו פרס נובל.
בבסיס מודל בלק-שולס עומד עקרון "אי ארביטרז'" ( ארביטרז': רווח ודאי ללא סיכון בזמן אפס).
כל סטייה ממחיר האופציה הנקבע במודל, שאינו משקף מחיר שווי משקל בשוק, ולמעשה מאפשר עשיית רווח ללא סיכון, מהווה ארביטרז'.
הפרמטרים המשתתפים בחישוב מודל B&S:
- מחיר המימוש (Strike) כפי שנקוב באופציה;
- תקופת האופציה;
- שער החליפין בשוק (Spot);
- סטיית תקן - תנודתיות שער החליפין בשוק;
- שערי הריביות של שני המטבעות הרלוונטיים באופציה.
אופציית רכש CALL: ככל שמחיר המימוש של האופציה נמוך יותר, ערך האופציה גבוה יותר.
אופציית מכר PUT: ככל שמחיר המימוש גבוה יותר, כך ערך האופציה גבוה יותר.
ככל שתקופת הזמן ארוכה יותר, האופציה יקרה יותר (מלבד מקרים של אופציית מכר PUT עמוק בכסף).
- סטיית תקן - תנודתיות שער החליפין בשוק
ככל שהתנודתיות בשער החליפין של צמד המטבעות גדולה יותר וחדה יותר, כך מחיר האופציה יהיה יקר יותר, לעומת צמד מטבעות שלא ניכרה בו תנודתיות גבוהה בעבר (סטיית תקן היסטורית).
- שערי הריביות של שני המטבעות הרלוונטיים באופציה
השפעת הפרש הריביות אינה חד משמעית. באופן כללי עלייה בהפרש הריביות עשויה לשנות את מחיר האופציה כלפי מעלה (אך גם כלפי מטה, וכאן אין אנו נכנסים לעומקו של הדיון התיאורטי-אקדמי).
קיים מגוון רב של אופציות אקזוטיות. אלו פותחו במטרה לענות על הצורך של המשקיעים בפתרונות פיננסיים מגוונים. הן מתאפיינות בכך שיש בהן לפחות מרכיב אחד שאינו סטנדרטי, לדוגמא: בחישוב שער המימוש, בתנאי המימוש וכו'.
אופציות KNOCK-IN / KNOCK-OUT
אופציות אלו משלבות תנאי אחד נוסף על פני אופציות רגילות.
על-פי תנאי זה, לכל אורך חיי האופציה, אם שער הספוט מגיע לשער שנקבע בעת רכישת האופציה ((Trigger, התנאי מתקיים. במצב של knock out האופציה תפוג, או לחלופין במצב של knock in, האופציה תיכנס לתוקף.
מחיר אופציות אלו נמוך יותר מאופציות רגילות כי קיימת השפעה של מרכיב הסיכוי, שתוקפה של האופציה יפוג טרם תאריך הפקיעה, או שהאופציה כלל לא תיכנס לתוקף.
הפרמיה תהיה זולה יותר כלל ששער ה-knock out יהיה קרוב יותר לשער החליפין השורר בשוק, או ככל ששער ה-knock in יהיה רחוק יותר מהשער בשוק.
על-מנת למנוע מצב שמגדר סיכונים נותר חשוף, עקב יציאה מתוקף של אופציית knock out, הוא יכול לגדר את החשיפה באמצעות עסקת פורוורד, המבוססת על שער ספוט אטרקטיבי יותר משהיה ביום רכישת האופציה.
זו דוגמא לאופציה אקזוטית. באופציה זו שער השוק בפקיעה מחושב כממוצע של שערים.
מועדי דגימות השערים ומקצבם נקבע מראש בקניית האופציה.
היתרון של אופציה זו הוא מחירה הנמוך ביחס לאופציה רגילה, וזאת בזכות סטיית התקן הנמוכה יחסית שגלומה בה.
השימוש בה מומלץ למגדר סיכונים בעל תזרים מזומנים נקוב, בסכומים ותאריכים ידועים מראש.
אופציות בינאריות מאופיינות בתמורה אפשרית של סכום חיובי מוגדר מראש או אפס. באופציה זו מגדירים מראש תנאים לקבלת התמורה. לדוגמא, קבלת תמורה בתנאי ששערי החליפין בשוק יהיו X, או שינועו בטווח מסוים.
-
אם שער החליפין EUR/USD ינוע בטווח שבין 1.4200-1.4500 למשך 3 חודשים, ייהנה המשקיע מתמורה השווה לפי 4 מהפרמיה ששילם בעבור האופציה.
-
אם שער החליפין EUR/USD יגיע בתוך חודש לשער של 1.4200, ייהנה המשקיע מסכום הכפול לפרמיה ששילם.
האופציה הנסחרת בחדרי העסקאות היא אופציית מסוג OVER THE COUNTER.
זוהי אופציה בין-בנקאית המונפקת על-ידי בנק, או חדר עסקאות פרטי, על-פי צרכי הלקוח. אופציה זו מותאמת אישית על-פי סוג המטבע, המועד, הסכום ושער המימוש הדרושים לו. היא איננה סחירה בבורסה.
הרוכש יוכל לממש אותה מול חדר העסקאות, על-פי תנאים שנקבעו מראש, בכל יום מסחר במט"ח.
אופציה הנסחרת בבורסה, ולה תנאים קבועים מראש מבחינת הסכום, תאריך המימוש, שער המימוש. מעין מוצר מדף. ניתן לסחור בה על-פי תנאי היצע וביקוש.
האופציות הבין-בנקאיות הינן גמישות ותפורות לצרכי הלקוח. קיימת גמישות בכל הפרמטרים: ניתן לקבוע כל סכום, תאריך מימוש ושער מימוש. לעומתה, אופציה בורסאית הינה סטנדרטית. המרכיבים קבועים מראש כמוצר שלם ולא ניתן לשנותם.
אופציה בין-בנקאית אינה נסחרת בבורסה. ניתן למכור אותה לצד שלישי, המעוניין באותה אופציה, או לגוף שממנו נרכשה, על-פי מחיר שייקבע על-ידי הרוכש.
לעומתה, אופציה בורסאית סחירה בכל עת שמתקיים מסחר, והיא מוגבלת רק על-ידי נזילות השוק. במסחר באופציה בורסאית אכן נוצר מפגש בין קונים למוכרים.
באופציה בין-בנקאית נקבעת הפרמיה בין הצדדים בהתבסס על מודל B&S.
באופציה בורסאית הנסחרת בבורסה, נקבעת הפרמיה בעיקר על-פי היצע וביקוש, כאשר מודל B&S נמצא ברקע.
עסקת פורוורד הינה חוזה לפיו קיימת התחייבות הדדית של שני הצדדים למחיר מסוים. באופציה קיימת הזכות למימוש, כך שעומדת בפני רוכש האופציה אפשרות הבחירה, אם להשתמש בה אם לאו. לעומתו, על מוכר האופציה מוטלת ההתחייבות לביצוע, באם יחליט הרוכש לממש את האופציה.
עבור הזכות לבחור שלא לממש את האופציה, אם וכאשר המחיר בשוק יהיה טוב יותר, משלם הלקוח פרמיה. מחזיק (רוכש) האופציה יכול לנצל מצב של ירידות או עליות, בתוך תקופת חיי האופציה, ולהרוויח ממנו. לעומת זאת, בעסקת פורוורד קיימת התחייבות למחיר, וקיבועו על שער מסוים לא מאפשר מצב של רווח.
בעסקת פורוורד, אם שער השוק זהה למחיר הפורוורד שנקבע מבעוד מועד בעסקה, הרי שלא מתבצע תשלום בין הצדדים.
באופציה תמיד קיים מרכיב התשלום, עלות הפרמיה, שמשולמת במועד רכישת האופציה.
משחק "סכום אפס" (Zero Sum Game): המסחר באופציות ובחוזים עתידיים הוא "משחק סכום אפס", שמשמעותו היא שעל כל צד שמרוויח קיים צד נגדי, שמפסיד את אותו סכום בדיוק.
בעסקת פורוורד הרווח-הפסד הינו בלתי מוגבל. בעסקת אופציה יש להבדיל בין הקונה למוכר. הקונה: הרווח בלתי מוגבל, אך מכסימום ההפסד יהיה בשיעור הפרמיה ששולמה. המוכר: ההפסד בלתי מוגבל, מכסימום הרווח יהיה בשיעור הפרמיה שנתקבלה.
מחיר הפורוורד נקבע על-פי נוסחה ידועה מראש, המבוססת על שער הספוט והפרשי הריביות בהתאם לתקופה. המשקיע אינו יכול להשפיע על שער הפורוורד או לבחור אותו, אולם במקרה של אופציה יכול המשקיע לבחור את שער המימוש בהתאם לצרכיו.