עד תקופת מלחמת העולם השניה היה המטבע החזק ביותר בעולם הפאונד, הליש"ט הבריטית. במלחמה ירדה בריטניה מנכסיה ועימה ירד כוחה של הליש"ט.

הסכם ברטון-וודס שנחתם ב-1944 קיבע את ערכם של מטבעות בינלאומיים מול הדולר האמריקאי, ואת הדולר האמריקאי קיבע ברמה של 35$ לאונקיית זהב (אונקיה, אאונס = כ-28.35 גרם).

ההסכם נועד לקדם יציבות מוניטרית בינלאומית, על-ידי מניעת השתוללות שערי מטבע במדינות שונות, ועל-ידי ריסון פעילות ספקולטיבית במסחר במטבעות. בתקופת המסחר על בסיס הזהב זכו מטבעות בינלאומיים ליציבות שלא היתה קיימת קודם לכן, עקב תמיכת מחירי הזהב.

עם זאת, החולשה העיקרית של מערכת זו היתה נעוצה בתנודות החריפות, עליות וירידות, בערכיהם הממשיים של מטבעות. כאשר כלכלה מסוימת התחזקה היא הגבירה משמעותית את היבוא, ויתרות הזהב הנחוצות לה לתמוך בערך המטבע נשחקו.

הסכם ברטון-וודס נחתם לקראת תום מלחמת העולם השניה, בכוונה להביא ליציבות ולהכניס רגולציה בשוק המרת המטבע הבינלאומי. המדינות שלקחו חלק בהסכם קיבלו על עצמן לשמר את ערך המטבע שלהן במרווח קטן לעומת הדולר, ולהחזיק שער זהב במקביל. הדולר האמריקאי זכה למעמד מוביל, כמטבע ייחוס, דבר ששיקף את מעבר הדומיננטיות הכלכלית הגלובלית מאירופה לארצות הברית. על המדינות החברות להסכם נאסר לשחוק את ערך המטבע שלהן (כאמצעי להגביר את כושר התחרות בשווקי הסחורות הבינלאומיים). המקסימום שהותר לירידת ערך מטבע היה 10%.

הגרעון התופח במאזן המסחר של ארה"ב, כתוצאה מהוצאות העתק על מלחמת וייטנאם ליבה את האינפלציה ואילץ את ארה"ב לנתק את הדולר מהזהב. בשנת 1971 בא הקץ על הסכם ברטון-וודס, כאשר הדולר האמריקאי כבר לא היה סחיר במחיר קבוע לעומת הזהב. כוחות ההיצע והביקוש של השוק שלטו בשערי המטבע של מרבית המדינות עד 1973, והכסף זרם ביתר חופשיות. השערים השתנו על בסיס יומי, ונפח התעבורה, הקצב המהיר ואי-היציבות במחירי המטבע, עלו בהתמדה לאורך שנות ה-70. במקביל, נוצרו כלים פיננסיים חדשים, נעשתה דה-רגולציה בשוק, והסחר הבינלאומי עבר ליברליזציה.

עם תחילתה של מהפכת התקשורת, וטכנולוגיות המחשוב החדשות של שנות ה-80, הואץ עוד יותר המסחר במט"ח, והתרחב לשוקי אסיה, אירופה ואמריקה, על פני כל אזורי הזמן השונים. הנפח הכולל של עסקאות מט"ח בעולם עלה מרמה של 70 מיליארד דולר ביום בשנות ה-80, ליותר מ-3 טריליון דולר ביום, עשרים שנים מאוחר יותר. בשנים האחרונות שומר שוק המט"ח על קצב גידול ממוצע של כ- 15% בשנה