לאורך ההיסטוריה העולמית היווה הזהב בסיס לסחר חליפין ולהשקעה. למתכת הזהב ערך גבוה, והיא "משאב עצמאי ניטראלי", דהיינו – איננה תלויה במדינה מסוימת או שוק מסוים.
לפיכך, השקעה בזהב היא השקעה אטרקטיבית לסוחר, המעוניין לנטרל השפעות פוליטית מקומיות וזמניות.
השקעה פיזית בזהב פירושה רכישת המתכת עצמה (מטילים, מטבעות, תכשיטים). כמובן שהיקף שוק ההשקעה הלא-פיזית בזהב בעולם גדול הרבה יותר: מסחר עתידי, אופציות, פורקס וכו'.
שוק הזהב בעולם הוא שוק גלובלי, כאשר לונדון וניו-יורק הם שני המרכזים הגדולים ביותר. אלה פועלים בדומה לשוק המניות והבורסה למניות, עם מחיר המשתנה ללא הרף בעת המסחר.
כמו בכל שוק אחר, מחיר הזהב נקבע לפי ביקוש והיצע. לזהב תמיד היה ערך גבוה, כאשר האזרח נוטה להחזיק בזהב בעיתות אינפלציה, משברים כלכליים ומשברים פוליטיים (מלחמות). באופן טבעי, ביקוש גובר לזהב (האזרחים אוגרים), מוביל בדרך-כלל לעלייה במחיר.
כמו בכל תהליך (ספקולטיבי או אחר) של השקעה, המשקיע רוכש זהב בכוונה למכור אותו כשמחירו יעלה.
בנוסף, יכול המשקיע ללכת בכיוון ההפוך: למכור בחסר (למכור במחירי היום, ולרכוש עם ביצוע המכירה). מכירה מעין זו, מתאפשרת במספר שוקים, למשל - שוק המט"ח (פורקס).
כמו עם כל מטבע אחר, גם הזהב כפוף לשינויי מחיר הנובעים מסיכון בשוק. בדרך-כלל יש לזהב תנודתיות נמוכה יחסית (volatility, תנודתיות: עליות וירידות, ותכיפות השינויים).
לזהב נזילות גבוהה, דהיינו – המחזיק בו יכול למכור אותו יחסית ללא קושי ובכל רגע נתון.
בטווח הארוך, שומר הזהב על ערכו (ולמעשה – על "ערך הקנייה" שלו).
להלן תנועת מחירי הזהב (בדולר ארה"ב) בשנים 1970 ועד אפריל 2008. הנתונים מתבססים על ממוצע שנתי של שערי סגירה יומיים, לונדון אחה"צ.