עתידיים (Futures)
חוזה עתידי הוא מכשיר פיננסי. זוהי התחייבות בין שני צדדים לספק נכס בסיס כלשהו (סחורה, מטבע חוץ, נייר ערך וכו') במועד עתידי, כאשר המחיר (או שער החליפין במקרה של מטבע חוץ) נקבע מראש.
השימוש בחוזה עתידי מאפשר לשני הצדדים להבטיח תזרים כספי ברור וידוע מראש, מבלי להיות מושפע מגורמים חיצוניים, ובכך לצמצם את הסיכון הכרוך. צמצום הסיכון מקביל, באופן טבעי, לצמצום הסיכוי לרווח.
שני הסוגים הנפוצים בחוזים עתידיים הם:
): חוזים הנסחרים בבורסות השונות (סחורות ואחרות), בין שני צדדים שאינם מכירים זה את זה. דומה לסחר בניירות-ערך.
: עיקר חוזי הפורוורד מבוצעים במטבע חוץ (ותחת שער סטופ-לוס או לימיט אחר הקבוע בחוזה, ברגע שיקרה בשוק, החוזה יבוטל).
השוק אינו מוגבל לפורוורד במט"ח דווקא, אלא כולל סחורות פיזיות (חיטה, דלק, קפה, מתכות וכו') במחיר, כמות ומועד מסירה המוסכמים בחוזה.
בשוק הסחורות העתידיות יש גם סוחרים הרוכשים חוזה סחורה עתידית בכיוון ההפוך לסחורה (הפיזית) בה הם מחזיקים. בכך הם מצמצמים למינימום את הסיכון לו הם חשופים עם הסחורה (הפיזית) שלהם. לדוגמה: איכרים המגדלים חיטה. פעולה כזו נקראת "גידור" (hedging).
עם זאת, הרוב המכריע של השחקנים בשוק הסחורות העתידיות רוכש חוזים כאלה מטעמי ספקולציה: במטרה ליהנות מתנודות המחירים. בהתאם, "ספקולנט" הוא אדם הרוכש ומוכר חוזים עתידיים מבלי להחזיק בסחורה הפיזית.
- ברכישת אופציה עומדת לרשותך הזכות לממש את הרכישה (של הסחורה, של המטבע), אך לא החובה. אתה משלם פרמיה בגין קניית האופציה, והיא ניתנת למימוש שלך לאורך חייה (יכול, כמובן, שערכה יהיה אפס אם המחיר המוסכם באופציה פחות טוב מהמחיר בשוק ברגע נתון)
- במסחר בעתידיות מוטלת החובה על הצדדים בחוזה הסחורה העתידית לקיים אותו.