שוקי היורו הינם אותם שווקים בהם מופקדים דולרים בבנקים מחוץ לארה"ב. הוראות הפיקוח בארה"ב אינן חלות על המסחר בפיקדונות דולרים מחוץ לארה"ב. המילה יורו מגדירה את האזור הגיאוגרפי שבו החלו לפעול השווקים החיצוניים

הזרז העיקרי לגידול האדיר במסחר במט"ח בשנים האחרונות מיוחס להתפתחות שוק היורו.

השוק החל לתפוס תאוצה בתחילת שנות ה-50. כתוצאה ממכירת נפט (תמורת דולרים אמריקאים), נוצרו בידי מדינות הגוש המזרחי עודפי דולרים גדולים. מדינות הגוש המזרחי לא רצו בתקופת המלחמה הקרה להפקיד את הסכומים בבנקים בארה"ב, ולכן החלו לסחור בפיקדונות מט"ח מחוץ לגבולות ארה"ב, כשהעדיפות הראשונה שלהם הייתה לונדון.

המסחר תפס תאוצה והתרחב, בעיקר משום שבשוקי היורו ניתן היה לקבל ריביות גבוהות יותר מאשר בשווקים המקומיים.

בזמן שארה"ב חוקקה חוקים ומגבלות למניעת הלוואות דולרים לזרים, שוקי היורו הפכו לאטרקטיביים יותר בשל מיעוט מגבלות ותשואות גבוהות יותר.

מסוף שנות ה-80, החלו חברות אמריקאיות גם הן ללוות כספים מחו"ל למימון פעילויותיהן העסקיות. הן מצאו את מבוקשן בשוק היורו, עם קלות ונגישות גבוהות יותר. במהלך שנים אלה הפכה לונדון למרכז העיקרי בשוק היורו.

האיחוד המוניטרי האירופאי שנכנס לתוקף בינואר 1999, הגיע לשיאו עם הנפקתו של מטבע אירופאי אחיד – היורו (יורוEURO, ), והוצאת המטבעות הלאומיים מהמחזור.

ביום 1.1.1999 הונהג מטבע היורו בקרב המדינות השותפות באיחוד המוניטרי, אם כי בשלב זה הוא טרם הונפק פיזית.

עם הנהגתו של מטבע היורו נקבעו שערי חליפין קבועים בין מטבע זה לבין כל אחד מ-12 המטבעות של המדינות המשתתפות באיחוד המוניטרי (אוסטריה, איטליה, אירלנד, בלגיה, גרמניה, הולנד, יוון, לוקסמבורג, ספרד,פורטוגל, פינלנד וצרפת.

החל מיום 1.1.2002 הפך מטבע היורו להיות המטבע היחיד במדינות השותפות באיחוד המוניטרי. לא התבצעו יותר עסקאות במטבעות הלאומיים.

בשלוש השנים הראשונות להנפקתו לא הגשים היורו את הציפיות שתלו בו, דהיינו - לערער את מעמדו של הדולר בעולם כמטבע הדומיננטי (השולט). היורו שהונפק ברמת 1.19 דולר ליורו צנח תוך 3 שנים והגיע לשפל של 0.82 דולר ליורו אחד.

בסוף שנת 2001, כשהריבית הדולרית נעה סביב 1%, התחיל היורו לזקוף קומה. בסוף דצמבר 2004 הגיע המטבע לשיאו מול הדולר, 1.3660 דולר ליורו אחד. בסוף 2005 נעו שערי החליפין יורו-דולר סביב 1.18 דולר ליורו אחד.

התקווה להעביר את העולם לדבר ולסחור במונחי יורו במקום דולר, היא שעמדה בבסיס הנפקתו. הדולר מאז ומתמיד נתפס כמטבע הרזרבה העולמי, שבו מחזיקות מדינות את רוב עתודות המט"ח שלהן. הצפי היה שכתוצאה מהנפקת היורו ומהמעבר אליו, יגדל מספר האנשים והמדינות שיחזיקו במטבע זה במקום בדולר לצרכים שונים.

עם כתיבת שורות אלה, 7 שנים לאחר הנפקת היורו, עדיין שומר הדולר על מעמדו כמטבע רזרבה עולמי וכיחידה מוניטרית שבה מתבצעות רוב עסקאות הסחר בעולם.